top of page
  • תמונת הסופר/תShachar Or

מה בין פחד לחרדה

פחד הוא רגש חיוני ובריא להישרדותו של אדם, הוא משקף לאדם את הצורך בזהירות מול סיטואציה מאיימת מוחשית, ומכין אותו לאפשרות שיאלץ להילחם או לברוח. גם אם לעתים הפחד נראה לנו לא מוצדק, או לא תואם את מה שאנחנו מצפים מעצמנו או מאנשים אחרים, יש לו מקום והצדקה. אנחנו פוחדים כשיש משהו שמסכן את הבטחון שלנו, או של אנשים יקרים לנו.


חרדה שונה מפחד, בכך שהיא מתעוררת בציפייה למפגש עם איום, ואינה מותאמת לרמת האיום של הסיטואציה הממשית הנוכחית. לעתים קרובות לא ניתן למצוא לה סיבה הגיונית, ולכן גם לא ניתן לשכך אותה באופן רציונלי. החרדה יכולה להיות מדיבור בפני קהל, מליצנים, מחפצים חדים, או מכל דבר אחר.


לחרדות יש מאפיינים גופניים כמו לפחד: עליה בדופק, עליה בקצב הנשימה, לחץ בחזה, הזעה מוגברת בכפות הידיים, זיעה קרה, כאבי בטן וראש, בחילה. יש להן גם מאפיינים רגשיים כגון: אימה וחוסר אונים. כשהחרדה נמשכת, ונחווה שוב ושוב באופן שאינו תואם את האיום הממשי שבו נמצא האדם, אנחנו קוראים לזה הפרעת חרדה.


קיימים סוגים שונים של הפרעות חרדה: התקפי חרדה, חרדה חברתית, פוביות וחרדה כללית; אבל מה שמאפיין את כולם הוא הפגיעה בתפקוד. האדם החרד נמנע ממצבים שעלולים לגרור אצלו התקפי חרדה, ובכך הוא פוגע בתפקוד שלו, מגביל את ההשתלבות שלו בקהילה, ונמנע ממיצוי היכולות שלו והאפשרות שלו להביא את עצמו במלואו אל העולם.



אצל ילדים, חרדות יכולות גם לפגוע בהתפתחות הרגשית והחברתית, ואפילו בהתפתחות הפיזית, אם הן גורמות להימנעות מפעילויות חיוניות. הילד מפגין מצוקה מול גורם החרדה, נמנע מהתמודדות עם הסיטואציה או הגורמים שמעוררים בו חרדה, התפקוד שלו נפגע, ויחד איתו נפגע גם תפקוד המשפחה שמנסה לסייע לילד בהתמודדות.



הגורם לחרדות משתנה מאדם לאדם. החרדה עשויה לנבוע מאירוע טראומטי, מחוסר אונים נרכש, מנטייה גנטית לרגישות לחרדה (תת וויסות סרוטונין), או גורמים רגשיים לאורך ילדותו של האדם כמו מודל ההתנהגות שחווה אצל הוריו.


המטרה בטיפול בחרדה אינה להעלים את החרדה לחלוטין, אלא לאפשר לאדם בחירה התנהגותית האם להיענות לה כי היא מבוססת על איום אמיתי נוכחי, או להתגבר עליה כי היא אינה כזו.



רוב המטפלים מטפלים בחרדות ביבשה, אני מציעה בנוסף לטיפול הפסיכותרפי הרגיל, או בשילוב איתו, גם טיפול בחרדות בבריכה.


אז למה בעצם להגיע לבריכה לשם טיפול בחרדות?


בבריכה נמצאים שלושה: המטופל, המטפלת, והמים. המים נמצאים איתנו שם, באופן עקבי ויציב, כגורם תומך מתווך ומווסת. מצד שני, הבריכה, על האלמנטים השונים שלה, מציפה חרדות שונות, ומאפשרת להביא אותם באופן קונקרטי לכאן ועכשיו. גבולות הבריכה הם מטאפורה לגבולות הגוף שאולי אינם ברורים או בטוחים מספיק. ניתוק הרגליים מקרקעית הבריכה וציפה על פני המים או בידיה של המטפלת, הם מטאפורה להסתמכות על אחרים. שחייה מהמטפלת אל הקיר היא מטאפורה לפרידה מהורה או אחר משמעותי. הכנסה של הראש לתוך המים ועצירה של הנשימה מצריכות אמון ביכולות שלך כשחיין ואמונה בעצמך, ובמים שיתמכו בך.



הצפה של החרדות בכאן ועכשיו מאפשרת טיפול בהן כאן ועכשיו, לא כמטאפורה, אלא באופן קונקרטי.


השלב הראשון של טיפול בחרדה תמיד יהיה ביסוס הקשר הטיפולי, והבטחון בסביבה המימית. אמון במטפלת ותחושת מסוגלות בבריכה יאפשרו להתמודד יותר טוב עם חרדה, כי המטופל לא ניצב לבד מול הסכנה.


השלב השני יהיה ביסוס של העצמאות במים, ותירגול של יכולות מים. האם ניתן להיכנס למים ללא פחד, איך להסתובב מהבטן אל הגב, איך להסתובב מהגב לבטן, איך לעבור ממצב של ציפה לעמידה, ומעמידה לציפה, איך להתמודד במים עמוקים מכדי שתוכל לעמוד בהם.


השלב השלישי יכלול פעמים רבות הקניית שחיה. להקניית השחייה יש מספר מטרות. הראשונה היא מטרה של השתלבות בקהילה, כלומר הקנייה של יכולת שמאפשרת לך ללכת עם המשפחה והחברים לבלות בים ובבריכה, ולא להישאר מחוץ להתרחשות. השניה היא מטרה של תחושת הישג וגאווה עצמית ביכולת רכישה של כישור חיים חדש, תוך התמודדות עם פחדים.


כל אחד מהשלבים מלווה, על פי הצורך, בתרגילים אקטיביים לוויסות חרדה, חלקם לקוחים מעולמות EMDR, חלקם מעולמות מיינדפולנס. אלו תרגילים שניתן ורצוי לקחת מהסביבה המימית, ולהשתמש בהם במצבי חרדה ביבשה.

כל אחד מהשלבים מלווה, על פי הצורך, בשיחה. מה עולה עכשיו, האם ניתן לאפשר קיום בו זמנית גם לפחד וגם להמשיך לחיות ולהיות, ואולי גם לשחות? הדיבור והשיחה מאפשרים למטופל לבצע הכללה של ההתמודדות הנוכחית עם החרדות, גם לחרדות שהוא חווה ביומיום.




לסיכום, משהו אישי. יש לי המון ניסיון טיפולי באנשים עם חרדות בכלל, וחרדות ממים בפרט. הצעירה ביותר שהגיעה אלי עם חרדות וטיפלתי בה דרך משחקי מים ולימוד עצמאות במים הייתה בת שנתיים. המבוגר ביותר שהגיע אלי עם חרדות מים ולימדתי אותו לשחות היה בן שמונים ושתיים.


לעולם לא מאוחר מדי, יש לנו מספיק זמן, ואם יש אמונה ותקווה ניתן להגיע רחוק. מחכה לכם.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comentarios


bottom of page